פרק 24: הביולוגיה של הגירושים. מה קורה לנו פיזיולוגית כשמתגרשים, ואילו כלים הגישור נותן כדי להתגבר על משברים בזוגיות ובחיים. עם המגשר נדב נישרי

 

הביולוגיה של הגירושים: מה השלבים שעוברים אחרי הגירושים, ואיך אפשר לעבור יחסית בשלום את המשבר, ואפילו כלים מעולם הגישור כדי לצמוח ממנו.

עם המגשר נדב נישרי, מומחה גישור בגירושים, גרוש, אב ל 2 בנות ונשוי

 

נקודות עיקריות שעלו בפרק:

 

• איך מוצאים מנגנון שיאפשר לעבור את הגירושים בשלום?

הרי נעבור את המשבר, והשאלה כמה זמן ייקח עד שנעבור אותו

יש קושי הכרחי ויש קושי שלא הכרחי ובגישור מוצאים מענה לצרכים של שני הצדדים כדי לעבור את המשבר הזה בפחות קושי, כותבים ספר חוקים חדש

 

• הביולוגיה של הגירושים לפי טכניקת הקינצוגי:

ביפן כשכלי נשבר, מדביקים מחדש את החלקים, ובסוף מוסיפים אבקת זהב באותו מקום שהיה שבר.

ככה גם כמו כשמשפחה מתפרקת, ויש שינוי, האתגר להרכיב מחדש את התא המשפחתי, אמא עם ילדים/אבא עם הילדים ואפילו זוגיות פרק ב'

והתוספת של הזהב, להביא משהו חדש, לייצר חיים חדשים, והרגלים חדשים וצמיחה ממשבר שמגלים בסופה כמה אנחנו חזקים.

 

הביולוגיה מתחלקת ל 3 תקופות:

1. עד כ 2 שנים: שבר גדול והלם, האמיגדלה (מוח הזוחלים) נאבקת עם המציאות, הגבול לא ברור איך הקשר עם הגרוש/גרושה יהיה. קושי רגשי, שינוי כל הרגלי החיים, שינוי משפחתי, מקום מגורים לפעמים ושינוי כלכלי. למעשה 5 שלבי האבל עוברים פה וכל סולם הצרכים של מסלאו מתערער.
2. בין 2- 4 שנים: הרכבה של התא משפחתי מחדש ומייצבים את הבית. עושים סדר: כלכלי, רגשי, מודעות, אפשרות צמיחה, אפילו שינוי תזונה, הרבה ספורט, לפעמים שינוי בקריירה בתקופה הזו. דואגים לילדים שיעברו את זה בשלום, והזדמנות ללמוד מחדש מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להשיג בחיים, מה חשוב לנו, איך אנחנו רוצים שהחיים ייראו.
3. אחרי 3-4 שנים: חיים חדשים שבונים, זוגיות פרק ב', הרגלים חדשים, חיי חברה השתנו, הרגלי פנאי ובילוי חדשים. המשך עבודה של שינוי תודעה והסתכלות על החיים, הבנה שיש משברים ועוברים אותם והאחריות היא אצלנו בידיים איך נרצה להתנהג.

 

 לינק למדריך פיננסי למתגרש.ת הטריים שעוזר לעשות סדר בניהול כלכלי חדש:

https://lp.vp4.me/q11p

גם נדב נישרי מדבר על הביולוגיה של הגירושים: הקושי להיפרד ולייצר צמיחה. בשלב הראשון יש אבלות ומו"מ עם המציאות. שני בני הזוג מתמודדים עם אבל: בן הזוג שלי מת, הוא לא יהיה יותר, במוות ממשי אי אפשר להתווכח עם המציאות, פה הוא מת ועדיין מולי ואני צריך להתמודד איתו, יש דיסוננס, ואף אחד לא עוטף אותי: אומרים לי בסדר, זה קורה, טוב שעשית את זה.

הרגש אומר שזה בלתי אפשרי, צריך לנשום, מקום הישרדותי, כל פירמידת הצרכים מתהפכת: איפה אני אגור, מה המצב הכלכלי שלי, מי החברים שישארו איתי? רציתי להגשים את עצמי, התחושה שאני אגור באוטו וכל חודש אהיה במינוס של מיליון שקל.

בחדר הגישור נותנים מקום לקושי, לתת מקום לזה כי הם קיימים ואז נוכל להתמודד איתם.

נותנים לגיטימציה לשיח על מה היה ובעיקר על מה שיהיה. יש מרחב בטוח ומוגן, שנותן הכרה בתחושות ובנרטיב שלי, ורק ככה אפשר להתקדם.

הרבה פעמים אנשים נאבקים שנים אצל עו"ד על 1,000-2,000 ₪ ובעצם העו"ד כבר עלו יותר רק בגלל המקום שאין מי שאומר אני מבין אותך. כי באבל בשבעה, מבינים.

 

נדב מתאר איך מביאים פיתרון לצמיחה מתוך משבר, ומראים לילדים שאחרי תקופה ארוכה שהיה לא טוב בבית, אפשר לצמוח

 

במקרה של גירושים, כדי לעלות על מסלול של גישור, לא צריך שניים לטנגו! מספיק שאחד מייצר את השינוי, ובהדרגה גם הצד השני ישתנה. כשיש אנרגיה מוקצנת כל מפגש יהיה פיצוץ, וכשתהיה הבנה של הכאב, יש הכרה בסבל ואין עימות בגישור.

 

כלי נוסף: באימון נותנים הסתכלות על העתיד, מה אני רוצה שיהיה: מה ייתן ביטחון, יציבות, איזה מודל אני רוצה להיות לעצמי, איזה מודל אני רוצה להיות לילדים שלי.

אי אפשר להיאבק, הילדים רואים את הכל וסופגים את זה.

העבודה ביחד, הבנה בצרכים, ללכת לטיפול, לתת זמן לחשיבה, "מה אתה צריך?" להבין שהצד השני הוא לא אויב, נהייה כרגע טרנד שגירושים זו מלחמה, וזו בחירה של ההורים אם הולכים למלחמה או נותנים לביולוגיה שלהם ולצרכים שלהם מקום, ואז זו הזדמנות לחינוך להצלחה, להגשמה.

מרגע שהבאנו את הילדים לעולם, אנחנו מתחילים תהליך פרידה, וכהורה גרוש אתה מודע יותר ולכן הזמן עם הילדים אתה מנסה לעשות אותו יותר טוב. אני יכול לבחור לראות את הגירושים כאפשרות לצמיחה.

ויקטור פרנקל: הכל אפשר לקחת לנו, רק איך נפרש את הסיטואציה אי אפשר לקחת לנו.

 

איך אפשר את הפרק החדש של החיים להנגיש לילדים?

אם התהליך נעשה תוך הדברות וגישור, ויש ירידה לפרטים הכי קטנים ויורדים לרזולוציה של ימים ולוח שנה ופסק דין של 20 עמודים, ומצד שני, עם הזמן התופסים את הקצב שלהם והמקום שלהם ואת השינויים שהחיים תופסים את המקום שלהם.  בד"כ אחרי מספר מועט של שנים או חודשים, אין משמעות לויכוח על שעה נוספת או פחות עם הילדים. זה מייצר סטרס שאין לו באמת צורך.

FFF גם פה זו הישרדות, לגברים עולם המשפט נוח כי הוא גברי מאוד ולוחמני יותר, נשים בטבע מגינות על הילדים והיא עוטפת אותם ולכן הנשים לרוב מבקשות יותר זמן עם הילד. וזה מגדרי, פוגע באמא מבחינת עבודה, ומבחינת הגשמה שלה. יש פה דיסוננס פנימי כי היא יודעת שזה האבא אבל מצד שני הוא תוקף מבחינתה כרגע.  אי אפשר להתעלם מהמקום הזה, בגישור נותנים מקום לזה ומייצרים מנגנונים שירגיעו

לסיכום:

1.פירוק התא המשפחתי עד כשנתיים החלמה. הבנה בגישור שאפשר לכתוב ספר חוקים חדש וכל צד יקבל מענה לצרכים שלו בלי מלחמה: כלכליים, רגשיים..  לקיחת אחריות על העתיד שלך ולא ששופט מחליט בשבילך.

2.הרכבה מחדש וחיבור חלקים, עבודת מודעות, למידה אולי מטעויות, הזדמנות לשינוי בקריירה שעושים, שינוי תזונה, ספורט. איזו דוגמא אנחנו נותנים לילדים

3.תוספת החלק של הזהב: חזון, חיים חדשים, זוגיות פרק ב', הגשמה של רצונות וחלומות כשהילדים עוזבים את הבית עכשיו, מתחבר לגיל שנות ה 50 למה שהגיל הזה מביא איתו

 

כלים: נשימות, הרגעות, דמיון מודרך, יוגה, ריצה, להיות מוקפים אנשים  שעושים טוב ותומכים, תהליך אימוני 

 

מוזמנים/ות ליצור איתי קשר לשיחת הכרות, למאזיני הפודקאסט אני נותנת 30 דק' שיחה חינמית 

 

אני מלווה תהליכים בתכניות ליווי מסדנאות ממוקדות ועד תהליכים. ואם מעניין אותכם ליווי, מלאו את הדף ואני חוזרת:

https://bit.ly/3ZZIuOX

 

 

כן, אני רוצה להצטרף לרשימת תפוצה של מאמרים והאזנה לפרקים חדשים שיוצאים:

https://lp.vp4.me/opit

 

נדב נישרי מגשרים www.nadavnishri.co.il

 

נטע אשרוב: www.netaasherov.co.il

פייסבוק: נטע אשרוב

אינסטגרם: @netasherov